“הייתי רוצה שיזכרו אותי בתור מישהו שלא נכנע”
מרגיש לי טוב שיש לי חלק בכסף הרב שנכנס לתקציב העמותה, שבזכותו יש היום מחקרים.
כל עוד אני חלק ממה שגורם לשינוי, אני מרגיש שלא הייתי פה סתם, שחוץ ממסלולי טיפוס אני משאיר אחרי עוד כמה דברים.
לא ידעתי שיש לי כזאת יכולת מנהיגות כי רב החיים הייתי סוליסט, מסתדר לבד, אבל עכשיו אני חייב את העזרה.
יכול להיות שלולא המחלה לא הייתי מגלה את היכולת הזו אף פעם.
יש היום בארץ כחמש מאות חולים. מתוכם חמישה חולים פעילים שעושים משהו כדי לקדם מציאת פתרון למחלה.
כל אחד מהטיפוסים האלה הוא מדהים. עם אנשים כאלה אני לא יכול להיות אחר.

