את פליקס פגשתי שיספר את סיפורו בשיא המחלה שלו. במובנים רבים גם בשיא החיות שלו. 
הבטחתי לו שיום אחד סיפורו יעלה במגזין שלי. מביאה אותו ככה, כמו שהיה אז, בשיאו.
פליקס שלומוביץ, ותיק מטפסי הצוקים בארץ, חולה ב- als כבר שבע שנים, מחלה אוטואימונית עצבית המדרדרת בהדרגה עד אובדן יכולת הפעלת השרירים. פליקס יושב על כורסתו התומכת בגופו, מחובר למכשיר שעוזר לו לנשום. 
מי שנעות ללא הפסק הן שפתיו. במבטא ההונגרי המשגע שלו, תוך כדי שמבקש עזרה לשנות את תנוחת רגליו או לסדר את הואזה שמונחת עקום בפינת הסלון כי משגעת אותו, גולל את סיפורו דרך הרפתקאותיו השונות