מרגיש לי טוב שהרבה אנשים אוהבים אותי, ושאני מרכיב משמעותי בעולמם, שהצלחתי להעניק אהבה ולקבל אהבה.
בחור ממועדון הצלמים בעפולה תפס את שמעון ואמר לו “אתה לא יודע איזו אישה יש לך. כולנו אנשים כואבים ומדוכאים שהמסגרת של יד לבנים נותנת לנו מקום לפרוק את הכאבים, ופתאום באה האישה הזאת והראתה לנו את הצד היפה של החיים. היא מושכת אותנו למעלה ומראה לנו את האור”. אז עשיתי משהו, יש משמעות לקיום שלי גם בגיל 67.
גאה בעצמי שלמרות האסונות שקרו לי, הצלחתי ליצור תפיסת עולם חיובית ובונה, ולא לשקוע בהתחשבנויות עם בורא עולם והחיים. שמחה שלא דעכו בי עם השנים יצר הסקרנות והרצון לחיות את חיי בדרך המתאימה לי.